חכמי מרוקו
(1917–1983)
רבי מאיר שלום אבוחצירא, הידוע בכינויו "הבבא מאיר", נולד בשנת 1917 (התרע"ז) במחוז תאפילאלת שבמרוקו, כבכור לרבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, ולרעייתו פרחה לבית אמסלם.
בגיל 25 הוסמך לרבנות, ובשנת 1945 (ה'תש"ה) מונה לרב העיר מידלת ולראש ישיבת "תומכי תמימים" של חב"ד בעיר. בהמשך, בשנת 1953 (התשי"ג), התמנה לרבה של העיר ארפוד. במהלך כהונתו שיתף פעולה עם שליחי חב"ד בהקמת מוסדות חינוך ותורה, והיה מקורב לחסידות חב"ד ולרבי מלובביץ'.
לאחר פטירת רעייתו הראשונה, שמחה לבית שוקרון, בט' באב ה'תשכ"ה (1965), עלה לישראל והתיישב תחילה ביבנה ולאחר מכן הגיע לאשדוד. בישראל המשיך להנהיג את קהילתו, לקבל קהל לברכות ועצות, ונודע כבעל מופתים. הוא נישא בשנית למזל.
רבי מאיר נפטר בי"ז בניסן ה'תשמ"ג (31 במרץ 1983) ונקבר בהר הזיתים בירושלים. כשהוא מותיר את בניו להמשיך את דרכו, רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל, רבי דוד חי אבוחצירא, רבי יקותיאל אבוחצירא ורבי רפאל אבוחצירא.
