תיאור
הרב יוסף חיים מבגדאד – הבן איש חי (כ"ז באב ה'תקצ"ה, 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 1909)
רבי יוסף חיים, מגדולי חכמי המזרח בדורות האחרונים, נולד בבגדאד למשפחת רבנים מיוחסת. מגיל צעיר ניכרו בו גאונותו, צניעותו וידיעתו המופלגת. את חינוכו התורני קיבל בישיבת "בית זילכה", שם היה לתלמידו המובהק של הרב עבדאללה סומך. כבר בנעוריו התבלט בתשובותיו ההלכתיות והפך לעמוד תווך בקהילת בבל. עם פטירת אביו בשנת ה'תרי"ט, נטל על עצמו את הנהגת קהילת בגדאד — לא כ"נשיא" רשמי אלא כעוגן רוחני שכל השאלות והפסיקות פנו אליו.
במהלך חייו כתב הרב יוסף חיים עשרות ספרים ובהם פסקי הלכה, דרשות, פרשנות על המקרא והתלמוד, פיוטים וקבלה. מפעלו ההלכתי המרכזי – ספר "בן איש חי" – התקבל בכל תפוצות יהדות המזרח. הנהגתו שילבה בין פסיקה על פי שולחן ערוך לבין נטייה חזקה לכתבי הקבלה, ובעיקר לתורת האר"י והרש"ש. הוא עמד בקשרים קרובים עם חכמי ירושלים, פעל להקים את ישיבת פורת יוסף, נסע לקברי צדיקים בארץ ישראל, והשפיע על דורות של חכמים ורבנים, רבים מהם תלמידיו או ממשיכי דרכו.
בתיאורו בציורו של האמן חיים בוכל, בולט הרב לבוש בגלימה מזרחית ססגונית ועטור טורבן, משקיף ממערה אל נוף מערת המכפלה – רמז לחיבתו העמוקה לארץ ישראל ולקדושת האבות. פניו נושאות ענווה, עיניים מבריקות מבטאות עומק ויראה. הציור נוצר במסגרת הסדרה "מאורי הדורות", מיזם אמנותי-היסטורי המוקדש לשימור פני גדולי ישראל לדורותיהם, ביוזמת יצחק אלמקיאס.