חכמי מרוקו
רבי ישראל אבוחצירא, הידוע בכינויו "הבבא סאלי", נולד בשנת תרמ"ט (1889) בתאפילאלת שבמרוקו למשפחה רבנית מיוחסת. הוא היה בנו של רבי מסעוד אבוחצירא וצאצא של משפחת רבנים מפורסמת שמקורה במרוקו. הבבא סאלי היה ידוע כאיש קדוש, בעל מופתים וכבעל יכולות רוחניות יוצאות דופן. בשנת תשי"א (1951) עלה לישראל והתיישב תחילה באשקלון, ולאחר מכן בנתיבות, שם הפך ביתו למרכז עלייה לרגל עבור אלפי מאמינים שביקשו את ברכתו ועצתו.
דמותו של הבבא סאלי השפיעה עמוקות על התרבות היהודית בישראל, במיוחד בקרב יהודים ממוצא מרוקאי ויהודי צפון אפריקה. הוא ייצג את המסורת העשירה של יהדות מרוקו והיה סמל לשילוב בין חכמת הקבלה, אורח חיים צנוע ופשוט, ומחויבות עמוקה לתורה ולמצוות. סיפורי המופתים והניסים המיוחסים לו נפוצים בקרב רבים, וההערצה כלפיו חוצה מגזרים וקהילות בחברה הישראלית. הוא נודע בתפילותיו הארוכות והעמוקות ובהקפדתו הרבה על קלה כחמורה.
יום פטירתו של הבבא סאלי, ד' בשבט תשמ"ד (1984), הפך ליום הילולא המוני, כאשר מדי שנה עולים רבבות לקברו בנתיבות. מורשתו ממשיכה לחיות דרך בני משפחתו וממשיכי דרכו, ודרך מוסדות התורה והחסד שהוקמו על שמו. השפעתו ניכרת גם בתחומי האמנות, המוזיקה והספרות, כאשר דמותו מהווה השראה ליצירות רבות. הבבא סאלי הותיר חותם משמעותי על החיבור בין מסורות יהדות המזרח למציאות הישראלית המודרנית, ומסמל את הגשר בין עולם התורה המסורתי לבין אתגרי החיים במדינת ישראל הצעירה.
