גדולי החסידות
רבי משה יהושע הגר (1916-2012), המכונה "הישועות משה" על שם ספרו, היה האדמו"ר מויז'ניץ ומהמנהיגים החסידיים הבולטים בדורו. הוא נולד בעיירה גרוסוורדיין (אורדיה) שברומניה, כבן למשפחת אדמו"רים מיוחסת. אביו, רבי חיים מאיר הגר, היה האדמו"ר מויז'ניץ המכונה "אמרי חיים". בתקופת השואה ניצל בדרך נס והצליח להימלט עם אביו לארץ ישראל, שם המשיך לסייע בשיקום החסידות. לאחר פטירת אביו בשנת 1972, הוכתר רבי משה לאדמו"ר מויז'ניץ, ובנה את מרכז החסידות בבני ברק.
תחת הנהגתו, צמחה חסידות ויז'ניץ והפכה לאחת החסידויות הגדולות והמשפיעות בעולם החרדי. האדמו"ר היה ידוע בדמותו הכריזמטית, באהבת ישראל העמוקה שלו ובניגוניו המרגשים, שרבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל בעולם החסידי. הוא ייסד רשת מוסדות חינוך ותורה, ובמיוחד את מערכת הישיבות "מאור החיים" שפזורה בכל רחבי הארץ. יחסו החם לכל יהודי באשר הוא, לצד הקפדתו על קוצו של יו"ד בענייני הלכה, הפכו אותו לדמות אהובה ומוערכת בציבור החרדי ומעבר לו. בשנותיו האחרונות סבל ממחלות שונות, אך המשיך להנהיג את חסידיו ולקבל קהל עד ימיו האחרונים. לאחר פטירתו בשנת 2012, בגיל 96, התפצלה החסידות בין בניו, כשבנו הבכור רבי ישראל הגר ירש את כס האדמו"רות בבני ברק, ואילו בנו השני רבי מנחם מנדל הגר הקים את חסידות ויז'ניץ מונסי בניו יורק.
