רבי מאיר אבוחצירא 'בבא מאיר'

רבי מאיר אבוחצירא (1917-1983), הידוע בכינויו "הבבא מאיר", היה מנהיג רוחני נערץ ממשפחת אבוחצירא המפוארת. הוא נולד בתאפילאלת שבמרוקו כבנו של רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) ואחיינו של רבי דוד אבוחצירא. הבבא מאיר גדל בבית ספוג בתורה וקדושה, כשהוא יונק את החכמה והמסורת העשירה של משפחתו המיוחסת. בצעירותו נודע כעילוי ובקיא גדול בתורה הן בנגלה והן בנסתר, ובהמשך התפרסם גם בכוחותיו הרוחניים המיוחדים ובברכותיו שנודעו כפועלות ישועות. בשנת 1950 עלה לארץ ישראל והתיישב באשדוד, שם הקים את מרכזו הרוחני.

הבבא מאיר היה ידוע בפשטותו, בענוותנותו הרבה ובאהבת ישראל שאפיינה אותו. ביתו היה פתוח לכל דורש והמונים שיחרו לפתחו לקבל עצה, ברכה וישועה. למרות קשיי השפה (דיבר בעיקר בערבית מרוקאית), הצליח ליצור קשר עמוק עם הבאים אליו מכל שדרות העם ומכל העדות. רבי מאיר היה ידוע בטקסים המיוחדים שערך, בהם שילב את המסורת הקבלית של חכמי מרוקו, ובמיוחד בסעודות המצווה וההילולות שנהג לערוך. הוא נפטר בשנת 1983 ונקבר באשדוד, כשהוא מותיר אחריו בנים שממשיכים את דרכו ומנהיגים קהילות ברחבי הארץ. דמותו הייחודית, המשלבת מסורת מרוקאית עתיקה עם מענה לאתגרי החיים בישראל המודרנית, הפכה אותו לאחת הדמויות האהובות והמשפיעות בקרב יהדות המזרח בישראל, וזכרו נשמר בהערצה עד היום.