חכמי אשכנז
רבי שלמה יצחקי, הידוע בכינויו רש"י (1040-1105), היה מגדולי פרשני המקרא והתלמוד בכל הדורות. הוא נולד בעיר טרואה שבצרפת למשפחה של תלמידי חכמים, ועוד בצעירותו נסע ללמוד בישיבות אשכנז הגדולות של תקופתו, בעיקר בוורמייזא ומגנצא שבגרמניה. לאחר שנים של לימוד תורה אצל גדולי הדור, חזר לעירו טרואה, שם הקים ישיבה שמשכה אליה תלמידים מכל רחבי אירופה. רש"י התפרנס מכרמים שהיו בבעלותו, וחי חיי פשטות וצניעות. הוא נודע בחכמתו העצומה, בבהירות מחשבתו ובכושר הניסוח יוצא הדופן שלו, שאפשר לו להסביר רעיונות מורכבים במילים ספורות וברורות.
מפעל חייו הגדול של רש"י היה פירושו למקרא ולתלמוד הבבלי, שהפך לאבן יסוד בלימוד התורה היהודי. פירושו לתנ"ך מתאפיין בפשטות, בהירות ודיוק לשוני, תוך שילוב של פשט ודרש, ובהסברת מילים קשות בלשון צרפתית עתיקה. פירושו לתלמוד מהווה מפתח להבנת הסוגיות המורכבות, כשהוא מוביל את הלומד צעד אחר צעד בבהירות מופלאה. השפעתו הייתה כה עצומה, עד שנאמר עליו "בלי רש"י התלמוד הוא כים בלי גדות". הכתב המיוחד שבו נכתבו פירושיו, הקרוי "כתב רש"י", הפך לסמל של לימוד תורה. רש"י גם ייסד שושלת של תלמידי חכמים דרך בנותיו ותלמידיו, שהמשיכו את מפעלו בפירוש התורה ובפסיקת הלכה.
מורשתו של רש"י חיה וקיימת עד ימינו בכל בית מדרש יהודי בעולם. אין כמעט ספר תורה מודפס ללא פירוש רש"י לצדו, ולימוד תלמוד ללא רש"י נחשב כמעט בלתי אפשרי. שיטתו הפרשנית, המשלבת פשטות עם עומק, השפיעה על דורות של פרשנים ומחברים. דמותו מסמלת את האידיאל של לומד התורה השואף להבין את המקורות לעומקם ולהנגישם לכל אדם. למרות שחי בתקופה של רדיפות ופוגרומים באירופה (בעיקר במהלך מסע הצלב הראשון), המשיך רש"י במפעלו התורני מתוך אמונה עמוקה בנצחיות התורה והעם היהודי. דורות של יהודים המשיכו לראות ברש"י מורה דרך, וחכמים רבים כינו את פירושיו "יין ישן" המשביח עם השנים. מורשתו היא עדות חיה לכוחה של התורה לחבר בין דורות ולשמש כעוגן של זהות יהודית בכל זמן ומקום.
