הרבי מלובאוויטש

תיאור

הרבי מליובאוויטש – רבי מנחם מנדל שניאורסון (י"א בניסן ה'תרס"ב, 1902 – ג' בתמוז ה'תשנ"ד, 1994)

רבי מנחם מנדל שניאורסון, המוכר בשם "הרבי מליובאוויטש", היה המנהיג השביעי בשושלת חב"ד ומהדמויות הרוחניות המשפיעות ביותר במאה ה-20. נולד באוקראינה, למד בפריז ובברלין, והיה בעל השכלה תורנית ועולמית רחבה ביותר. בשנת תשי"א (1951) קיבל עליו את הנהגת חסידות חב"ד, והוביל אותה מתנועה חסידית מצומצמת לאימפריה רוחנית עולמית – חוצה יבשות, תרבויות ומגזרים.

במהלך כהונתו ייסד את מפעל השלוחים – שליחת רבנים ומשפחותיהם לכל קצוות תבל כדי להחיות קהילות יהודיות, לבסס חינוך תורני ולהפיץ יהדות מתוך אהבת ישראל. תחת הנהגתו הוקמו אלפי בתי חב"ד, מוסדות תורה, גני ילדים, קייטנות, מקוואות ויוזמות חסד. הרבי הדגיש את עקרון הפעולה המעשית – “מעט אור דוחה הרבה מן החושך” – ופרסם עשרה "מבצעים" רוחניים: החל מנרות שבת ותפילין, ועד מזוזה, לימוד תורה ושלום בית.

הרבי ראה בעצמו שליח של הגאולה העתידה ועסק רבות בהכנת העולם לבואה. שיחותיו, מאמריו והאגרות ששלח – אשר נאספו לעשרות כרכים – היוו מקור השראה והשפעה על אינספור אנשים, דתיים ושאינם. לקראת סוף ימיו, חלק מחסידיו ראו בו את המשיח, והוויכוח סביב כך נמשך עד היום. אך מעל הכול – דמותו נצרבה בתודעה כשל מנהיג של אהבה, חזון ואחריות לעולם כולו.

הרישום שלפנינו, שנעשה בעפרון בידי הצייר חיים בוכל, מציג את הרבי בלב תפילה או התוועדות, עטוף בטלית, ניצב לצד דוכן דרשה וספרים. הקווים המדויקים והצללה הרכה משדרים עומק פנימי, ענווה ועוצמה כאחד. זוהי יצירה מתוך סדרת "מאורי הדורות" – מיזם אמנותי של האוצר יצחק אלמקיאס, המבקש לתעד את גדולי ישראל לא רק מתוך זיכרון, אלא מתוך חוויה נוכחת של דמות, אמירה ורוח.