חכמי מרוקו
(ה'תר"ח – ה'תרפ"ט, 1848–1929)
הגאון רבי שלמה אבן דנאן זצ"ל היה מגדולי רבני מרוקו, שכיהן כאב בית דין ורבה של העיר פאס. נולד ביום שבת, ט' בסיון ה'תר"ח (י' ביוני 1848), בעיר פאס שבמרוקו, לאביו רבי משה ולאמו מרת חנה. משפחת אבן דנאן היא משפחה יהודית עתיקת יומין ובעלת פעולה במרוקו, הידועה בחכמיה וצדיקיה.
כבר בילדותו בלט בכישרונות מיוחדים, בזיכרונו המופלא ובמידותיו התרומיות. בגיל 10 התייתם מאביו, ואמו עודדה אותו להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה. הוא גדל תחת חסותו של סבו, החכם שמואל אבן דנאן, ולמד תורה מפי דודו, הדיין חכם יצחק אבן דנאן, וכן מפי רבו המובהק, חכם אבנר ישראל הצרפתי, ורבו הדיין, חכם שאול אבן דנאן.
בגיל 16 החל ללמוד את תורת הנסתר, והקפיד על קיום המצוות בפרטי פרטים. בגיל 18 כבר הדריך נערים בלימוד הלכה וגמרא. עם השנים, מונה לדיין בבית הדין בפאס, ובהמשך כיהן כאב בית הדין וכרבה טפסים של העיר. הוא התמודד עם הלכתיות וחברתיות מורכבות, והנהיג את קהילתו בתבונה ובמסירות.
רבי שלמה חיבר ספרים רבים, ביניהם "אשר לשלמה" ו"בקש שלמה", העוסקים בהלכה, דרשות על פרשיות התורה, ומציגים עומק מחשבתי ותורני רב. חיבוריו משתמשים עד היום מקור ללימוד והשראה בקרב לומדי התורה.
נפטר בכ"ח בחשוון ה'תרפ"ט (10 בנובמבר 1928), וקברו בעיר פאס הפך למקום עלייה לרגל עבור יהודי מרוקו והעולם. מורשתו התורנית וההלכתית ממשיכה להאיר את דרכם של לומדי התורה עד ימינו.
