גדולי הפוסקים
רבי אשר בר יחיאל, המוכר בכינויו הרא"ש,
נולד בשנת 1250 בעיר מערב גרמניה. היה מגדולי הפוסקים של תקופתו ונחשב לעמוד תווך בהלכה האשכנזית, אשר השפיע רבות על עולם התורה הספרדי לאחר שהיגר לספרד. תלמידו של המהר"ם מרוטנבורג.
לאחר פטירת רבו, ורדיפת היהודים בגרמניה, עזב את ארצו ונדד לספרד, שם התמנה לרב העיר טולדו ולראש ישיבת ספרד. חידושיו ההלכתיים וסגנונו הייחודי השפיעו עמוקות על עולם הפסיקה הספרדי, והוא הפך לגשר בין עולם התורה האשכנזי והספרדי. ספריו, ובראשם "תשובות הרא"ש" ו"פסקי הרא"ש", התקבלו כספרי יסוד בהלכה, והשפיעו למעשה על עריכת השולחן ערוך.
בנו, רבי יעקב בן אשר, הידוע בכינוי בעל הטורים, המשיך את דרכו וכתב את "ארבעה טורים", ספר יסוד בהלכה אשר התבסס רבות על פסקי אביו. הרא"ש נפטר בשנת 1327 ונקבר בטולדו. תורתו ופסקיו ממשיכים להאיר את עולמה של ההלכה היהודית עד היום.