רבי אלעזר מנחם מן שך, המוכר בכינויו הרב שך, נולד בשנת 1899 בליטא.היה ראש ישיבת פוניבז' וממנהיגי הציבור החרדי הליטאי. הרב שך נודע בחריפותו ובקיאותו העצומה, והיה ממייסדי תנועת "דגל התורה" ומפלגת "אגודת ישראל".
פסקיו והשקפת עולמו השפיעו רבות על עיצוב פני החברה החרדית בישראל. נפטר בשנת 2001, ולווייתו בבני ברק הייתה מהגדולות בתולדות המדינה
הרב אלעזר מנחם מן שך (תרנ"ט, 1899 – ט"ז בחשוון תשס"ב, 2 בנובמבר 2001)
רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל, המוכר בפשטות בשם "הרב שך", היה מגדולי ראשי הישיבות בדורו וממנהיגי הציבור החרדי הליטאי במשך עשרות שנים. הוא נולד בעיירה ובלובה שבליטא בשנת תרנ"ט, ולמד בישיבות סלובודקה וקלם. כבר בגיל צעיר ניכרה בו גדלות עצומה בתורה, חריפות שכלית ויכולת ניסוח בהירה ומעמיקה. לאחר נישואיו החל ללמד תורה במסירות נדירה, ובמשך השנים שימש בתפקידי הנהגה רוחנית בכמה ישיבות, עד שמונה לראש ישיבת פוניבז' – אחת הישיבות המרכזיות בעולם התורה בישראל.
הרב שך נודע לא רק כגאון בתורה, אלא גם כבעל עמדה ציבורית ברורה, תקיפה ויציבה. הוא היה מראשי הדוברים נגד חדירת תרבות מערבית לערים החרדיות, והוביל את מאבקי ההשקפה של הציבור הליטאי בנושאים כמו חינוך, גיוס לצה"ל, השתתפות בבחירות והיחס לציונות הדתית ולתנועת חב"ד. בשנת תשמ"ט היה בין מייסדי מפלגת "דגל התורה", שיצאה לדרך מתוך ראייתו שהציבור החרדי הליטאי זקוק לביטוי עצמאי בזירה הפוליטית. במהלך חייו כתב פסקי הלכה רבים, מסר שיחות חינוכיות עמוקות, והשפיע באופן ישיר על הנהגת הדור גם באמצעות תלמידיו הרבים.
הציור שלפנינו, מעשה ידיו של הצייר חיים בוכל, מציג את הרב שך בדמותו האיקונית – יושב, נטוי מעט קדימה, עיניו בוחנות מתוך עייפות של אחריות, אך מבטו חודר וחד כתמיד. הזקן הלבן, הכובע השחור והיד הנשענת על השולחן מבטאים את פשטותו המפורסמת ואת עומק עולמו. הרקע הכהה-חום מדגיש את נוכחותו הבוהקת של הרב – לא באור חיצוני, אלא באור פנימי של אמת. ציור זה הוא חלק מסדרת "מאורי הדורות" – מיזם של האוצר יצחק אלמקיאס, שנועד להחיות את דמויות גדולי ישראל בצבע, עומק ודיוק רגשי־רוחני.
