חכמי ספרד
רבי אפרים כהן (1887-1968) היה מגדולי חכמי ירושלים ומחשובי רבני עדת הכורדים בישראל. הוא נולד בעיר ארביל שבכורדיסטאן למשפחת רבנים ותלמידי חכמים מיוחסת. בצעירותו הצטיין בלימודיו והתפרסם כבקיא בתורה, בהלכה ובמנהגי יהדות כורדיסטאן. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הקים את בית הכנסת המרכזי לעדת הכורדים "תפארת ישראל" בשכונת הבוכרים. הוא שימש כרבה הראשי של קהילת יוצאי כורדיסטאן בירושלים וכמנהיגה הרוחני, והיה מהדמויות המרכזיות בשימור ובהנחלת המסורות והמנהגים המיוחדים של יהדות כורדיסטאן.
רבי אפרים כהן נודע כפוסק הלכה מעמיק, כדרשן מחונן וכבעל מידות תרומיות. הוא פעל רבות לחיזוק החינוך היהודי המסורתי ולהשכנת שלום בין הבריות. ביתו היה פתוח לכל דורש, והוא השתדל לסייע לעולים החדשים רבים שהגיעו מכורדיסטאן בתקופת קום המדינה. בנו, הרב שלום כהן, המשיך את דרכו והפך לאחד מגדולי התורה בדור האחרון, כשהוא משמש כראש ישיבת פורת יוסף וכנשיא מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס. רבי אפרים כהן נפטר בשנת 1968 והותיר אחריו מורשת עשירה של תורה, מידות טובות וחינוך לאהבת ישראל. זכרו נשמר בהערצה בקרב יוצאי כורדיסטאן ותלמידיו הרבים, והוא נחשב לאחד מעמודי התווך של הקהילה הכורדית בישראל ולדמות מופת של רב ומנהיג קהילתי.
