חכמי ארץ ישראל
הרב יוסף שלמה כהנמן (1886-1969), הידוע כ"הרב מפוניבז'" על שם העיר בה כיהן כרב, היה מגדולי מנהיגי היהדות החרדית במאה ה-20 ומהדמויות המרכזיות בשיקום עולם התורה לאחר השואה. נולד בקול (ליטא) וכבר בצעירותו התגלה כעילוי, למד בישיבת טלז המפורסמת תחת הנהגתו של רבי יוסף לייב בלוך, ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל ה"חפץ חיים". בשנת 1919 מונה לרבה של פוניבז' (פנבז'יס), והקים בה ישיבה שהפכה למרכז תורני חשוב בליטא.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט מליטא לארץ ישראל, אך איבד את משפחתו וכמעט את כל קהילתו בשואה. למרות האובדן האישי הנורא, הפגין הרב כהנמן כוחות נפש עצומים והחליט להקדיש את חייו לשיקום עולם התורה. בשנת 1943 הניח את אבן הפינה לישיבת פוניבז' בבני ברק, שהפכה לאחת הישיבות החשובות והמשפיעות בעולם החרדי. מעבר לישיבה הגדולה, הקים מוסדות חינוך רבים, בתי יתומים, סמינרים לבנות וכוללים לאברכים.
הרב כהנמן היה ידוע בכריזמה יוצאת דופן, במרץ בלתי נדלה ובחזון גדול. לשם הקמת והחזקת המוסדות נדד ברחבי העולם לגיוס תרומות, והפך לסמל של בניין והתחדשות. מלבד פעילותו הציבורית הענפה, היה גם תלמיד חכם מובהק ונואם מבריק. גישתו שילבה בין נאמנות למסורת הליטאית לבין פתיחות מסוימת למציאות המשתנה. אישיותו הכובשת והמיוחדת, שמחת החיים שלו למרות הטרגדיות האישיות, וההישגים האדירים בבניית מוסדות התורה, הפכו אותו לדמות מופת בעולם החרדי. עם פטירתו הותיר אחריו מפעל חיים מרשים, וישיבת פוניבז' הפכה לאחד מסמלי התקומה של עולם התורה לאחר השואה.
