חכמי ארץ ישראל
רבי עמרם בן דיוואן נולד בשנת 1743 בירושלים ונפטר בשנת 1782 בכפר אסז'ן שבמרוקו, שם גם נקבר. הוא היה אחד מגדולי הפוסקים, המקובלים והמובילים של יהדות מרוקו במאה ה-18. במהלך חייו, רבי עמרם אשר נולד בירושלים עלה למרוקו שם הוביל את הקהילה היהודית ועסק רבות בהוראה, בפסיקה הלכתית ובחידושי תורה. הוא היה דמות מופת רוחנית שפעלה לא רק בתחום ההלכה, אלא גם בעשייה חברתית וקהילתית, במיוחד בתחום החינוך היהודי.
רבי עמרם היה גם שד"ר (שליח דת) שמטרתו הייתה לגייס תרומות לטובת הקהילות היהודיות בארץ ישראל, והיה ידוע ביכולתו להנחות את קהל מאמיניו בנושאים רוחניים ודתיים. לאחר ששהה מספר שנים בארץ ישראל, חזר למרוקו, שם סיים את חייו. תורתו ופסיקותיו נותרו עם השפעה רבה על יהדות מרוקו לדורותיה, והוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות במורשת הרוחנית של הקהילה היהודית שם.
