תיאור
רבי עקיבא איגר (א' בחשוון ה'תקכ"ב – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 1761–1837)
רבי עקיבא (גינז) איגר, מגדולי התורה בדורות האחרונים, פוסק עמוק, ראש ישיבה מחונן, ולמדן מזהיר – היה מן הדמויות הבולטות של עולם ההלכה והפסיקה באירופה של המאה ה-19. הוא שימש כרב העיירות מרקיש-פרידלנד ופוזנא, ותשובותיו ההלכתיות ופירושיו לגמרא ולשולחן ערוך הפכו לאבני יסוד בלימוד הישיבתי, עד ימינו. בישיבתו התחנכו רבים מטובי הרבנים, ובהם חתנו המפורסם – החת"ם סופר.
שיטתו הלמדנית, שהתאפיינה בבהירות נדירה, עומק מופלג ואחריות פסיקתית, קנתה לו את שמו כסמל ה"גאון", ודמותו הייתה לאבן שואבת לרבבות יהודים – תלמידי חכמים ובני העם כאחד. למרות גדלותו העצומה, נודע רבי עקיבא איגר בענוותו, במסירותו לקהילה ובזהירותו המופלגת בכל הנוגע להנהגה, צדקה, דאגה לחולים וניהול הציבור.
הציור שלפנינו – שמן על קנבס פרי מכחולו של האמן חיים בוכל – מתאר את רבי עקיבא איגר עטוי מעיל פרווה כבד, מוקף ברקע של שלג ועיירה יהודית באירופה המזרחית. עיניו הבוהקות אוחזות בספר פתוח – ספק חומש, ספק סידור – ומבע פניו שקט אך מהורהר. הקווים המדויקים והעיבוד העדין של הפרווה, הזקן והעור – משקפים את האצילות שבפשטות ואת התבונה שבלב הענווה. זוהי יצירה מתוך סדרת "מאורי הדורות" – מיזם אמנותי באצירת יצחק אלמקיאס, החושף בפני הדור הצעיר את עוצמת הדמויות הרוחניות שבנו את עולם התורה לדורות
