חכמי ספרד
רבי חיים חורי (1883-1957) נולד בעיר ג'רבה שבתוניסיה למשפחה מיוחסת של רבנים ומקובלים. הוא היה מגדולי חכמי תוניסיה במאה העשרים ונחשב לאחד ממקובלי ג'רבה המפורסמים. רבי חיים התפרסם בבקיאותו העצומה בתורת הנגלה והנסתר, בצדקותו המופלגת ובחיי הפרישות והקדושה שלו. הוא שימש כדיין בבית הדין של ג'רבה וכראש ישיבה, שם העמיד תלמידים רבים שהמשיכו את דרכו. בקרב בני קהילתו ומעבר לה, נודע כבעל מופת ו"פועל ישועות", כשרבים פנו אליו בעתות מצוקה וזכו לברכתו ולעצתו. הוא היה ידוע במיוחד בתפילותיו העמוקות ובכוונותיו המיוחדות בעת התפילה, וכן בצומות ובסיגופים שנהג בהם.
רבי חיים חורי הותיר אחריו מספר חיבורים חשובים, ביניהם ספר "דרכי חיים" העוסק בהלכה ובמוסר, וספר "שערי חיים" על מנהגי ג'רבה ופסיקותיו. מאמצע שנות ה-30 של המאה העשרים, בעקבות חלומות וחזיונות מיסטיים שחווה, החל לכתוב קמעות שנודעו כבעלי סגולות מיוחדות לשמירה, רפואה והצלחה. השפעתו על קהילת יהודי ג'רבה ותוניסיה הייתה עצומה, והוא נחשב לאחד ממעצבי המסורת והמנהגים של יהדות זו. גם לאחר פטירתו בשנת 1957, ממשיכים רבים לפקוד את קברו בבית העלמין של ג'רבה ולהעלות את זכרו בהערצה. מורשתו הרוחנית ממשיכה לחיות בקרב יוצאי תוניסיה בישראל ובתפוצות, והסיפורים על מופתיו ועל אישיותו הקדושה מועברים מדור לדור כחלק מהמסורת המשפחתית והקהילתית.
