הרב יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי, 1835–1909)
מגדולי פוסקי ההלכה והמחשבה של יהדות המזרח בדורות האחרונים, מקובל, דרשן, מנהיג קהילתי ופוסק הלכה נועז ומחדש. פעל בבגדאד בתקופת האימפריה העות'מאנית, ונודע ביכולתו לשלב בין עולמות הנגלה והנסתר. חיבוריו הרבים ובהם "בן איש חי", "רב פעלים", "בן יהוידע" ו"תורה לשמה", השפיעו על פסיקת ההלכה בקרב יהודי עיראק, פרס, הודו, ארץ ישראל וצפון אפריקה, והם נלמדים עד היום.
הרב יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי, 1835–1909)
מגדולי פוסקי ההלכה והמחשבה של יהדות המזרח בדורות האחרונים, מקובל, דרשן, מנהיג קהילתי ופוסק הלכה נועז ומחדש. פעל בבגדאד בתקופת האימפריה העות'מאנית, ונודע ביכולתו לשלב בין עולמות הנגלה והנסתר. חיבוריו הרבים ובהם "בן איש חי", "רב פעלים", "בן יהוידע" ו"תורה לשמה", השפיעו על פסיקת ההלכה בקרב יהודי עיראק, פרס, הודו, ארץ ישראל וצפון אפריקה, והם נלמדים עד היום.
הרב יוסף חיים היה גם מנהיג חינוכי ורוחני שנשא דרשות קבועות בפני אלפי שומעים במשך חמישים שנה, ושאף לחדש את פני היהדות בבבל – במחשבה, בהלכה, במוסר ובקבלה.
נפטר בי"ג באלול ה'תרס"ט, קבור בבגדאד, אך דמותו ורוחו ממשיכות להשפיע.
הציור – דיוקן שמן ססגוני מאת האמן חיים בוכל, מתוך סדרת "מאורי הדורות" באצירת יצחק אלמקיאס. הבן איש חי מתואר בלבושו העיראקי-מסורתי, בתוך חלל מואר הפונה אל מרחבי מזרח תיכון קסום – מזרחיות יהודית עטורת הדר, חכמת סתרים וגדלות תורנית, כפי שבאה לידי ביטוי בצורתו ובמבטו החדור של הרב יוסף חיים.
