האדמור הזקן בעל התניא

תיאור

האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי (תק"ה–תקע"ג, 1745–1812), מייסד חסידות חב"ד ומחבר הספרים המרכזיים תניא ושולחן ערוך הרב, היה מגדולי המנהיגים הרוחניים בדורו, ונתפס כאחד האדריכלים של הרוח החסידית המעמיקה.

תורתו שמה במוקד את השילוב בין מוח ולב – "חכמה, בינה, דעת" – וגיבשה שיטה סדורה של עבודת ה' מתוך התבוננות שכלית עמוקה. הוא היה תלמידו של המגיד ממזריטש, תלמיד הבעל שם טוב, והמשיך להנחיל את דרכו באופן ייחודי ששם דגש על אחריות פנימית, עבודת הלב והכרה שכלית כאחד.

רבי שניאור זלמן לא היה רק מקובל ופילוסוף חסידי – הוא גם היה פוסק הלכה מעמיק ומדוקדק. חיבורו "שולחן ערוך הרב" נחשב למוקפד ונרחב, ופסקיו מהווים בסיס איתן להלכה החסידית-אשכנזית לדורות. הוא נודע גם במעורבותו הציבורית בזמן מלחמות נפוליאון, ובמאבקיו העקרוניים בשמירה על טהרת הקהילה.

הציור שלפנינו, יצירתו של האמן חיים בוכל, מתוך הסדרה מאורי הדורות באצירתו של יצחק אלמקיאס, לוכד את עומק פניו של האדמו"ר הזקן – שילוב של עוצמה פנימית, עדינות, ודבקות שאין בה מיצר. הקו הרך, רמזי ההבעה, והבזקי האור בציור, משקפים את החיבור הבלתי נפרד בין חיות הנפש והגיון הדעת – לב לבה של תורת חב"ד.

תורתו ומורשתו של בעל התניא ממשיכות להאיר לבבות ומוחות עד היום, ומהוות מקור השראה לתנועת חב"ד העולמית ולכל לומדי פנימיות התורה.